\"לא תינוק, לא תינוק\" / אנה גלמן
ההורים של רומי ואופיר מגיעים לבית הירוק. בידו של האב, אבי, סל-קל ובתוכו אופיר, תינוק רך כבן חודש, ישן בשלווה. רומי מגיע גם הוא, ידו אוחזת ביד אמו, נלי.
נלי מספרת:
"מאז שאופיר הקטן הגיע הביתה, רומי צועק כל הזמן 'לא תינוק, לא תינוק'! הוא צורח ומתפתל על הרצפה, ממש קשה לראות אותו כך, תמיד היה כל כך חייכן".
אני שומעת את הדמעות חונקות את גרונה, כואבת את כאבו של בנה. רומי עוזב את ידה של אמו והולך לשחק בחדר. (אני רואה בזה סימן משמעותי: מי עצוב פה?). הוא מוצא תוף ומתופף עליו, כשהוא מסתכל עלי ומעביר את מבטו ממני להוריו ובחזרה.
"אתה מנגן מאד חזק… ולפעמים כשהתינוק ישן זה יכול להעיר אותו ואז אסור לנגן… וזה מאד מעצבן אותך. אתה לא ביקשת שיבוא תינוק, ההורים רצו עוד ילד."
בשיחה עם ההורים הבנתי שהם אפילו מרגישים אשמים שקלקלו לרומי כשהביאו תינוק. האמא עצובה מאד, כאילו היא קצת מתחרטת ולא יודעת להסביר לעצמה למה היא עשתה זאת. למה זה טוב?
"באמת למה? בטח יש לכם סיבות טובות למה רציתם ילד נוסף."
ואני מבקשת לחשוב ביחד איתי למה הם רצו עוד ילד במשפחה.
הם חוזרים אחרי חודש, כשחל שיפור משמעותי בהתנהגותו של רומי. הוא כבר לא בוכה, אבל הוא מאד מקנא. עכשיו צצה בעיה אחרת, רומי מפחד מאריה שמופיע בלילות והוא לא מצליח להירדם.
רומי מתרוצץ בחדר, מרים צעצועים ומועך אותם, הוא נצמד לאחיו ומוחץ את זרועו בחוזקה. אני אומרת:
"איזה ילד-אריה חזק הגיע היום!"
רומי עזב את זרועו של אחיו ונכנס לתוך בית קטן. אני עומדת בחוץ ואומרת לו מבעד לחלון, שיכול להיות מאד מפחיד להיות כל כך הרבה יותר חזק מאחיו התינוק. אתה חזק כמו אריה והוא חלש כמו ציפור.
*
פחדים אצל ילדים הם סימן מאד חיובי בהתפתחות הנפשית שלהם. לפחד ממשהו טוב יותר מאשר לבכות, או להיות חרד באופן כללי בלי לדעת למה. הדבר שממנו פוחדים מייצג משהו מן העולם הנפשי של הילד, הוא מרכז בתוכו הרבה שאלות וחששות.
זה חשוב מאד לדעת לכבד את הזמן של הפחדים וגם לא להתייחס אליהם ברצינות, הם רק פחדים שהילד צריך לתקופה מסוימת.
הילד הכל כך חזק, שלא תמיד שולט בכל השרירים שלו, מרגיש בעצמו מסוכן לתינוק הרך, שלא יכול להגן על עצמו. זו תהיה טעות להתחיל להסביר לו שאין אריה בחדר… כי האריה זה הוא.
בשביל ההורים, להביא עוד ילד למשפחה, מחזיר אותם לרגשות כואבים של הילדות שלהם. מי שסבל בילדות, חושב שגם הילד שלו סובל, כי הוא חווה מחדש את הכאבים מן הילדות שלו ומשליך אותם על הילד.
